ביאור:שמות לב כה
שמות לב כה: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב כה.
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא
[עריכה]"פָרֻעַ" - שורש דומה לשורשים פרא, פרד, פרט, פרכ, פרמ, פרס, פרצ, פרק, פרר, פרשׂ, שלכולם יש משמעות של שבירה, פתיחה ושחרור. התנהג בצורה חסרת-רסן ומעצורים, ללא סדר וגבול, עם שפרק עול (והפנה עורף) (ביאור:פרע). ההפך: ממתורבת, מחונך, מתנהג לפי החוק, ירא אלוהים.
משה ראה שהעם הוא פרוע, חסר מעצורים, פורק עול, קשה עורף (מפנה עורף).
פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם
[עריכה]החלק הראשון של המשפט "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא" הוא המסקנה של משה לפי התאור של החלק השני של המשפט "פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם", ולכן מופיעה המילה "כִּי" בין החלקים.
"פְרָעֹה" מופיע בצורת נקבה יחיד. לא ברור מי הוא הנושא, הן אהרון, או העם, או בני ישראל הם בזכר. נניח שהמילה "פְרָעֹה" היא: 'פרע' או 'פרע הוא'.
"לְשִׁמְצָה" - שם רע, גנאי כתוצאה מהתנהגות פרועה.
קאסוטו מסביר: 'העם בלתי מרוסן, נתון בידי יצרו בלי מעצור משום [שאהרן] לא לקח את ההגה בידו ולא ריסן את העם. באופן שיהיו בני ישראל למשל ולשנינה בקרב אויביהם.'